״סבתא שלי זכרונה לברכה לובה זכרנצ׳ינקוב שחטה בשבילי תרנגולת, היא סיפרה לי שהגיעה מרוסיה והתחתנה עם אוקראיני יחד הם בנו בית הם קיבלו אדמה מהמדינה, טיפלו בה, גידלו צמחים, גידלו בעלי חיים, החליפו מוצרים תוצרת עצמית בקהילה באמצעות כסף או בארטר. פעם בשבוע היינו הולכים לכנסייה לשמוע את המקהלה שרה ואחרי זה היינו יושבים לאכול מרק חם עם לחם שחור. בעלה, סבא שלי נהרג במלחמה נגד הנאצים. היא הייתה שומרת צנצנות אוכל מוכנות לאכילה במרתף כי היה שלג כבד בחורף, היא לימדה אותי שימור מזון ובטיחות.״